מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' גמאל

פסק דין

מבוא

בפניי תביעת שיבוב בסכום של 35,897 ₪, אשר הוגשה בהליך של סדר דין מהיר, בגין נזקים שנגרמו לרכב המבוטח על ידי התובעת, (להלן- "הרכב המבוטח"), בתאונת דרכים שאירעה ביום 14.07.2009. הצדדים נחלקו ביניהם הן בשאלת האחריות לתאונה, והן בשאלת הנזקים שנגרמו לרכב המבוטח.

הסכום שנתבע בכתב התביעה הינו הסכום שאותו שילמה התובעת למבוטח בהתאם לפוליסת הביטוח, לאחר שניכתה את סכום הקימום והשתתפות העצמית, ובתוספת שכ"ט השמאי, בסכום של 418 ₪.

אקדים ואציין שלאחר עיון בטענות הצדדים ובראיותיהם מצאתי שיש לדחות את התביעה.

גרסת התובעת

בכתב התביעה טענה התובעת שהתאונה אירעה בשעה שהרכב המבוטח נסע סמוך ליציאה מבית החולים "שערי צדק", בנתיב הימני ביותר מבין ארבעה נתיבים. התובעת ציינה שהנתיב הימני הוא היחיד מבין ארבעת הנתיבים המאפשר פנייה ימינה. לטענת התובעת, עמד הרכב המבוטח ברמזור בנתיב הימני, בעוד שמשמאלו עמדה משאית נהוגה על ידי הנתבע (להלן– "המשאית"). בעת שהתחלף הרמזור למופע אור ירוק, החל הרכב המבוטח לפנות לכיוון ימין, כאשר לפתע, סטתה המשאית מנתיבה ופגעה ברכב המבוטח בחלקו הקדמי שמאלי.

כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב המבוטח נזקים שהוערכו בחוות דעת שמאי מטעם התובעת, ואשר צורפה לכתב התביעה.

לכתב התביעה צורף גם טופס הודעת נהג הרכב המבוטח מיום 14.07.2009. בהודעה תיאר הנהג שבעת שעמד ברמזור, רכב צד שלישי שביקש לפנות שמאלה סטה לכיוון ימין ופגע ברכב המבוטח בצדו הקדמי שמאלי.

במהלך הדיון שהתקיים בפניי, נתן נהג הרכב המבוטח, מר ג'אבר האני, תיאור שונה לחלוטין לנסיבות התאונה. על פי עדותו: "אני יצאתי באותו היום משערי צדק, הוא יצא מהחנייה מצד שמאל ואני מצד ימין. כשהגענו לנקודת האמצע הוא סטה אלי, נתן לי מכה בגלגל על הג'אנט, פחדתי שהוא יעלה עלי, שמתי את היד על הצופר וצפרתי. הוא המשיך ונתן לי מכה בכנף ועקר את כל החלק הקדמי עם המשיכה שלו והמשיך לנסוע. עמד ברמזור".

לאחר מכן העיד נהג הרכב המבוטח שבמטרה למנוע חסימת צומת היציאה מבית החולים הזיז את מכוניתו ועל כן התצלומים שצילם הנתבע אינם משקפים את המיקום המדויק של התאונה ואת עמדת הרכבים במהלכה.

ב"כ התובעת טען בסיכומיו שמיקום הנזקים ברכבים המעורבים בתאונה תומך בגרסת התובעת, ומלמד שהמשאית פגעה ברכב המבוטח, המשיכה בנסיעה, ותלשה את החלק הקדמי של רכב המבוטח.

גרסת הנתבע

הנתבע הכחיש מנגד את אחריותו לתאונה, וטען שהאחריות רובצת לפתחה של התובעת. בכתב ההגנה פירט את נסיבות התאונה וטען שבשעה שעמד בצומת בכניסה לבית החולים "שערי צדק", בעת שהמופע ברמזור התחלף לאור ירוק, התחיל בנסיעה. לפתע סטה הרכב המבוטח, אשר נסע בנתיב הפונה לכיוון ימין, מנתיב נסיעתו לנתיב הנסיעה של המשאית, ופגע במשאית בצידה הימני.

הנתבע צירף לכתב ההגנה את טופס הודעתו על התאונה וכן תצלומים שצילם מיד לאחריה. לשיטתו, מפריכות התמונות שצילם את העובדות שתוארו על ידי התובעת, שכן ניתן לראות בתמונות שהרמזור במסלול הפנייה ימינה הינו רמזור עם מופע אור צהוב מהבהב, המורה על מתן זכות קדימה להולכי רגל, בניגוד לטענת התובעת לפיה מדובר ברמזור רגיל אשר חייב את נהג הרכב המבוטח לעצור ולהמתין.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, ושמעתי את ראיות הצדדים וטיעוניהם מצאתי שיש להעדיף את גרסת הנתבע לנסיבות התאונה, ולפיכך יש לדחות את התביעה.

בין הגרסאות השונות שנמסרו על ידי נהג הרכב המבוטח נפלו סתירות מהותיות. כפי שפורט לעיל, בטופס ההודעה על מקרה הביטוח פירט הנהג שהתאונה אירעה בשעה שעמד ברמזור והחל בנסיעה. גם בכתב התביעה נטען כאמור שהמשאית סטתה ברמזור לכיוון הרכב המבוטח. לעומת זאת במהלך עדותו בפני, הציג נהג הרכב המבוטח גרסה אחרת, לפיה אירעה התאונה לפני הרמזור, לאחר שכל אחד מהרכבים יצא מכיוון אחר בחניון בית החולים שערי צדק, ובאמצע התנגשו ביניהם.

מתצלומים שהוגשו על ידי הנתבע, ניתן ללמוד שבפנייה ימינה, כלל אין רמזור אדום המתחלף לירוק, עובדה שאינה עולה בקנה אחד עם גרסת התובעת ותיאורה את זירת התאונה ואת נסיבותיה.

גרסתו של הנתבע באשר לנסיבות התאונה הייתה גרסה עקבית וסבירה, ונתמכה בתצלומים שצילם סמוך לתאונה.